פסק-דין בתיק בש"א 5806/07

1.         בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, התיישנות, מניעות, העדר עילה והעדר סמכות עניינית.

2.         המדובר בתביעה למתן סעד כספי וסעד הצהרתי שהוגשה על ידי המשיבים ( להלן " התובעים" ) כנגד המבקש ( להלן "הנתבע" ).

3.         מעיון בחומר שהוגש על ידי הצדדים עולה כי במהלך שנת 1993 ניהלו התובע והנתבע שותפות שעסקה בעבודות בניה, ובתחילת שנת 1994 ייסדו חברה שהיא משיבה מס' 2 ( להלן "החברה" ), שבמסגרתה המשיכו להפעיל את עסקם המשותף.

4.         במסגרת פעילותם המשותפת התקשרו התובע והנתבע ביום 12.7.93, בשם החברה, בהסכם עם חב' "אשד אור בע"מ" ( להלן "אשד אור" ) לביצוע עבודות חשמל באחד הפרוייקטים שזכו בו.

            אשד אור הוציאה לחברה חשבונות חלקיים כעולה מנספחים ת/3 לכתב התביעה, שהאחרון בהם הוצא ביום 31.7.94 .

 5.        ביום 31.8.94 הופסקה פעילותם המשותפת של הצדדים עקב חילוקי דעות שהתגלעו ביניהם, והתנהלו ביניהם הליכים משפטיים.

6.         בחודש 9/95 הגישה אשד אור תביעה כספית על סך של 63,815 ש"ח בגין עבודות שבוצעו על ידה. התביעה הוגשה כנגד התובעים בלבד.

בחודש 11/99 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו שילמו התובעים ביחד ולחוד לאשד אור, סך של 50,000 ש"ח. 

7.         הואיל ומדובר בחוב שנוצר במהלך השותפות, עתרו התובעים בתביעה זו לחייב את הנתבע לשפותם בגין מחצית הסכום ששולם על ידם כאמור. בנוסף עתרו למתן סעד הצהרתי לגבי זכות קיזוז, אם כי בסיכומיהם, חזרו מדרישתם למתן סעד הצהרתי זה.

8.         הנתבע טען לקיומו של מעשה בית דין שמכוחו מנועים התובעים מלהגיש את תביעתם, וכן העלה טענות מקדמיות רבות שיש בהן  לשיטתו, להביא לסילוק התביעה על הסף.

9.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל מחמת קיומו של מעשה בית דין.

10.        מעיון בחומר הראיות מתברר כי ביום 1.9.94 הגיש הנתבע כנגד התובעים תביעה בבית משפט המחוזי בנצרת ( ת.א 454/94 ). במסגרת אותה תביעה הגישו התובעים ביום 4.4.95 תביעה נגדית שעילתה התחשבנות בין הצדדים לגבי תקופת השותפות עד ליום 31.8.94, שהוא מועד הפסקת הפעילות המשותפת ביניהם. בתביעה זו אוזכר קיומה של חב' אשד אור כאחת הספקיות של החברה ( ראה סעיף 5.5 לכתב התביעה נספח ה לסיכומי המבקשים ).

            ביום 31.10.94 הועברה התביעה, בהסכמת הצדדים, להליך של בוררות.

ביום 8.5.95 ניתן פסק בוררות שאושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 19.7.95.

11.        מעיון בפסק הבוררות עולה כי הבורר ערך התחשבנות יסודית ומקיפה לגבי כל הפעילות המשותפת של הצדדים, לרבות החובות והזכויות של התובע והנתבע, הן כלפי עצמם והן כלפי החברה, עד ליום 31.8.94 , והגיע לידי מסקנה שכל אחד מהם ישלם לחברה סכום מסויים לסילוק חובו כלפיה.

            אמנם פסק הבוררות אינו מתאר באופן פרטני את כל הפעולות החשבונאיות שנעשו על ידי הבורר, ובין היתר מהן החשבונות שעמדו בפניו, אולם, עיון בו מלמד כי הבורר היה מודע לקיומה של חב' אשד אור ולקיום התחשבנות בינה לבין הצדדים ( ראה סעיף 16 בפסק הבוררות ). ראוי להפנות בעניין זה לסעיף 7.1 לפסק הבוררות שבו נאמרו הדברים הבאים:

" אמנם השותפות בין הצדדים הסתיימה 31 באוגוסט 1994 אך כל הפעולות הכספיות והעסקיות ואשר נוגעות לענין השותפות נלקחו בחשבון למרות ותאריך הפעולה אחרי אוגוסט 94".

            פיסקה זו מחדדת את המסקנה כי בדיקתו של הבורר היתה מקיפה ולקחה בחשבון את כל הפעילות העסקית של השותפות עד ליום 31.8.94 .

12.        במצב דברים זה, משקבע הבורר כי פסיקתו ממצה את ההתחשבנות בין הצדדים עד ליום 31.8.94 , ומשהוכח כי החשבון האחרון של חב' אשד אור שהוגש לחברה היה מיום 31.7.94 ( ראה סעיף 5 לכתב התביעה ונספח ת/3), אז מתבקשת המסקנה כי ההתחשבנות בין הצדדים לבין חב' אשד אור אכן נכללה בהתחשבנות הסופית שערך הבורר, אלא אם הוכח אחרת, והתובעים בענייננו לא הצליחו להפריך מסקנה זו.